Posted from Saint George, Grenada.
כשמלאו לי חמש, עברה משפחתי להתגורר בדירה חדשה, אותה קנו הוריי החרוצים בעמל רב, ועד היום הם גרים בה. אף פעם לא ארזנו את ספרנו ובגדינו, מעולם לא עטפנו צלחות בעיתונים וגם לא מיינו בצוותא את אוסף התקליטים הישנים.
ואולי דווקא משום כך אני תמהה כיצד אני עצמי, כאישה, עברתי כל כך הרבה דירות בחיי. במהלך העשור שבין גיל 25 ל- 35 עברתי תשע דירות, סמוך לאחר שהכרתי את ליאור עזבתי את תל אביב ואת ישראל ( אגב- חודשים התנגן לי בראש השיר של להקת טנגו ״אל תעזבי את תל אביב״), נסעתי לשוויץ וגם שם, איכשהו, הצלחנו לעבור יחדיו, במהלך 5 שנים ארבע דירות, ואז עברנו סוף סוף לבית שקנינו. בית שלנו! אבל 8 חודשים בלבד לאחר שסידרתי את הספרים בסיפריה של הבית החדש, ולאחר שקיפלתי יפה את המצעים והמגבות אל תוך הארונות שוב ארזתי את חיי לארגזים, אלא שהפעם לא פרקתי אותם באף דירה. הארגזים הפעם הונחו במרתף ביתנו, ואנו עזבנו את הבית, אליו זה עתה נכנסנו, ועברנו לחיות על סירה.
ואיך אוכל להסביר זאת? איך מסבירים לזר מוחלט שאינו חי איתך, שלא חווה את החוויה הזו, איך אסביר את העובדה שגם בתשעת החודשים האחרונים שבמסענו על הסירה אני ממשיכה במסורת ארוכת השנים? איך אסביר שאני עוברת שכונה ומקום מגורים, כמעט בכל שבוע. רק שהפעם אינני אורזת, ביתי הולך ביחד איתי- הבגדים, הספרים, הכלים והצעצועים נותרים במקומם, אבל את הקפה של הבוקר אני שותה כמעט בכל יום במקום חדש.
והנה… בעודי רושמת שורות אלה, אהבתי הגדולה לצבים מתבהרת לי (אני אוספת כבר שנים) ואולי זה גם מסביר את משיכתי וסקרנותי הבלתי מוסברת לצוענים. וחשוב מכל- זה מסביר לי מדוע ניגשה אלי אתמול סאלי, בעלת בית הקפה ״gallery cafe” שבאי caracau והציגה לי זוג עגילי ג׳יפסי, (״הם עשויים מעשב״ אמרה סאלי, ״הם כל כך קלים על האוזן״ הוסיפה) ידידותיים לסביבה ושאלה אותי, כך פתאום- ״מה את אומרת על הדבר היפה הזה?״
״יפה – טבעי״
*****************
זוג עגילי הג׳יפסי (העשויים עשב). בוב מארלי אמר: ׳האנשים שמנסים להזיק לעולם לא לוקחים יום חופש, אז למה שאני אקח?׳ אני מוצאת כאן באי כל כך הרבה אנשים שמנסים לעשות טוב לכדור החמוד הזה שאנו חיים עליו, אז תנסו גם אתם קצת,,, וכמו בוב- בואו לא ניקח יום חופש.
חולשה
****************
התלבטתי, אבל לא יכולתי להשאיר את זוג העגילים בחנות, הגם שקיים סיכוי שלא ארבה לענוד אותם (אני נאמנה כבר שנים לזוג עגילים אחד), ומסתבר שאינם רק ידידותיים, אלא גם קלים.
גראפיטי
*************
חברה טובה למדה אותי לעצור מול גראפיטי ולהעריך אותו כמו כל ציור. גראפיטי הוא אינו סתם ציור הוא הצהרה.
באה המנוחה ליגע
*******************
האישה היפה, שנחה על הספסל הזה לא הסכימה להצטלם. היא קמה בכעס כשהוצאתי מצלמה, אז צילמתי אותו מיותם.
נוחות
******************
גם שטוח?! גם ירוק?! וגם עם שרוכים?! (אני החלטתי ללכת על זה;)
צמרמורת
****************
הופעה חיה, להקה ולה שתי זמרות נפלאות. הרבה זמן לא שמעתי סאונד, הרמוניה קולית ומוסיקלית וקצב כזה. היו רגעים שעצמתי עיניים ושמעתי מקולן את הג׳קסונים ואת איימי ווינהאוס בהופעת איחוד.
דרך
***************
לא הגעתי לסוף השביל, אבל מי יודע.. אולי אתם תמשיכו ב״שבילי״
מולטיטאסקינג
***************
כשאני לוקחת הפסקה מהסירה ומהילדים אני לרוב יושבת בבית קפה ( געגועים לעיר הגדולה תמיד נושאים את רגליי איכשהו לבית קפה). הפעם עשיתי זאת ב- ׳gallery cafe” של סאלי הבריטית. ואז אני קוראת לי קצת בספר, שותה תה וכותבת וכותבת… גם את הבלוג הזה אבל עוד קצת.
תחביב
*****************
האחד רוקד ריקודי עם, האחר שר במקהלה, וכאן מתכנסים עוברים ושבים ומנגנים יחדיו בכלי נגינה הקרוי steel pot או steel drums. קערת ברזל שמפיקה צליל שמימי, חלומי, מהפנט, צליל חופש.
קן לתקשורת בין העצים
**************************
דרך מקורית לפתות אורחים צמאי תקשורת לאכול במסעדה. אני ראיתי במיצג הזה סוג של ביקורת כלפי המערביות שלנו ( כמו ואמרו לי: הנה, שמנו לך מסך על העץ היפה שלנו, הנטוע מול הים, כי מה שחשוב לכם זה אם יש לנו אינטרנט!) ליאור לא מסכים אתי באינטרפטציה, בעיניו זה הומור ותו לאו. לעולם לא נדע…..
אהובה ,את מביאה לנו כל פעם מחדש משב רוח רענן מהעולם הגדול,הכל מקסים
,את יודעת לתת את ההרגשה האמיתית של המקום
הבתי קפה , המקומות, החפצים, הסנדלים ,ובמיוחד העגילים … הייתי קונה עכשו
תהנו ותמשיכי לתת לנו לחלום
חיבוקים יפה שלי
לך ולכולם,תגידי לילדים שהסבתא מהספגטי מחבקת אותם
חבל, אני לא עונד עגילים או נועל סנדלים ירוקים עם שרוכים אבל לפי התאור שלך אז בקריבים זו חובה! אבל לשבת על קפה מול הים ולהקשיב steel drums band אלו החיים ואיך שאת כותבת, אז רק צריך לעצו את העניים ואני שם!!
דש חמה חמה לליאור ולילדים ותמשיכו להנות.
קטרין ואריה
בא לי מהכל (-:
נשיקות רבות
משירלי (ראובן) פלס!