Posted from Carriacou and Petite Martinique, Grenada.
לפני קצת יותר משש שנים, היינו ליאור ואני ואני שני זרים, וכל מהותנו הצטמצמה לכדי בליינד-דייט של ערב שישי בחודש דצמבר.
אני זוכרת היטב את הערב הזה, ובמיוחד את שתי תובנות האלה:
האחת- שליאור הוא (ה)אחד שלי.
השניה-שהוא מזכיר לי את סר מיק ג׳אגר.
עם הזמן למדתי שאני לא היחידה שפירגנה לליאור בדימיון לסר מיק ג׳אגר, היו עוד כמה שחשבו כך.
אז אתם לבטח מתארים לעצמכם עד כמה התרגשנו להגיע לאי מוסטיק (Mustique) שבקאריביים, אשר בו לסר ג׳אגר (ולעוד כמה מפורסמים כמו סר פול מרקרטני, דיוויד בואי, ג׳ורג׳יו ארמני וטומי הילפיגר) בית נופש מדהים ביופיו, אשר תמורת 16,000 ליש״ט (בקטנה:) לשבוע ( מיק משכיר את הבית שלו) תוכלו להינות ממנו גם אתם.
כל היום הסתובבנו באי הקטנטן והמדהים הזה, מחפשים אחר הבית של מיק ג׳אגר (כאילו והיה קרוב משפחה אבוד של ליאור), אנשים סיפרו שהוא ביקר בחג המולד למשך שבועיים ״הוא מטייל באי לבד ללא אבטחה״ אמרו לנו. חיפשנו וחיפשנו,,, אבל לא מצאנו את הבית של מיק (הילדים ואני התעייפנו מהתיפוס). אבל מצאנו אי קטן עם המון המון יופי, ובעיקר- מצאנו סיבה טובה לחזור הביתה: נעבוד קשה, נחסוך 15 מיליון דולר ונקנה גם אנחנו בית במוסטיק. אז אם גם אתם זקוקים לסיבה טובה לצאת ליום העבודה שלכם- אולי מוסטיק יהיה גם נחמתכם? (זה הרי לא יקרה ולא נוכל לקנות שם בית, אבל היי,,, אף אחד לא יכול להאשים אותנו בחלומות מוגזמים;)
אז הנה, להנאתכם, קצת שיק ממוסטיק
חלון לאטלנטי
בתוך ה- Bassil Bar תמונות בצבע שמן, כל אחת מצידו האחר של חלון בברהמשקיף לים תכול ושקוף שלא ראיתי כמותו מעולם.
צבעים
שיח פרחים צהובים וכתומים בשביל.
ציור לגוף
קעקוע ורוד בצורת האי מוסטיק.
מיסתורין
דלת עץ של בית במוסטיק.
מקרקעין
צב עם בית גדול במיוחד במוסטיק.
תקשורת
בית שכולו טלפון ציבורי.
מדים
ביציאה מבית הספר. הבת בתלבושת האחידה של בית הספר היסודי של מוסטיק.
ביטחון פנים
תחנת המשטרה של מוסטיק. ערסלים וגריל על המרפסת.
אדריכלות נוף
קונכיות בלבן וורוד משמשות לתיחום ערוגות פרחים ועצים.
הקניון המקומי
הבית הורוד, הבוטיק היחיד באי.חנות שכולה שיק, אסתטיקה ותג מחיר.
מבחן אישיות
הראו לי את הנעליים שעל סיפון הסירה ואומר לכם מי האישה שחיה בה:)
בנסימון מסטיק ושוקולד.
סיר מיק
יש יותר שיק ממיק?
חזון
ליאור, נשען על מרפסת, חוזה (לא קל לו, אבל הוא לא מוותר) את מדינת היהודים הפעם: כאן במוסטיק.
מקסים !!! עשיתי חשק לב קשר במקום המדהים הזה….
אימממממא! הפעם הרגת אותי . איזה יופי ואיזו הגשה .תלמידת בית הספר בלבן? גם את היית הולכת ככה לגן . כולך צחורה . היו לך . אלף שמלות לבנות. ולי היה אקונומיקה …. …. “בחלומות הכי שחורות שלי״ לא ראיתי אותך במוסטיק . אז זהו יש לנו ״נוילנד״? בטורקיז ורוד וכחול . צחקתי עם תחנת המשטרה . תהייתי איך מחיגים ? 100 בישבילך?
בבקשה עוד צילום אחד של הבן סימון השוקולד עם קופסת מלפפונים חמוצים….. על הפוסט הזה נאמר : תמונה שווה אלף מילים . …. אוהבת ומחזירה לכם את השידור . נשיקות חיבוקים ליטופים מעיכות והסנפות הריח שלכם אהובים
נוני ליאור רונה ועידו האהובים !!
שמחנו לשמוע וליראות אותכם ואת האי המקסים . לא איבדת את הכישרון לכתוב ולתאר דברים. שמחנו מהתאומים מייק ג׳אגר וליאור וצחקנו ונהנינו מכל מילה . תמשיכי כך נשיקות ממד לנצה וממני ולהתראות ברקוב
היי משפחה יקרה
עברתי על כל הבלוגים שהחסרתי ונוכחתי לראות איך עקומת הגדילה שלכם מטפסת במעלה הגרף ,שרון את מפתיעה כל פעם מחדש בכישרון הכתיבה ואין ספק שאת גדלה בכיוונים שלא דימיינת אני מניח שבעיקר הפסיכולוגיים, כפי שציינת אין אמת מוחלטת ואמיתית או נכונה האמת הנכונה לנו היא זו שאנחנו מסוגלים לעצבה לצרכינו ולדברים שחשובים לנו באמת
ליאור אין ספק שהגדילה שלך מעוררת השראה ביכולת ההתמודדות שאתה מקרין מהדברים הקטנים עד הגדולים הנסיון שאתה צובר בהגשמת החלוםועוד הרבה סופרלטיביים
שני הקטנים והחמודים חווים חוויות שמעטים כמוהם זוכים לו והם יצרבו עמוק ולהרבה זמן
קצת התפלספתי , תמשיחו להינות מהכל ובעיקר תצלמו ותכתבו
ד”ש מהקידרים