Posted from Address not found.
-מהו הצבע האהוב עליך? | סגול.
-מהי התכונה הנערצת עליך בבני אדם? | נאמנות.
-מהי התכונה האהובה עליך בעצמך? | רגישות.
-מהי התכונה שאינה חביבה עליך בעצמך? | רגישות.
-מיהו שיט טוב בעיניך? | באמת שקטונתי מלהגדיר מיהו שיט טוב, אבל ממקומי הבור יחסית בעולם הזה הייתי מצפה ששיט טוב יהיה מי שהוא קודם כל אדם טוב. ואם הוא ניחן בהיגיון בריא, ביכולת אילתור וברגש אחריות- מה טוב הדבר.
– עם איזה שיט/איש-ים היית יושב לכוס קפה? | עם ג׳וני דפ. הוא שחקן עם נפש של משורר ואני יודעת שהוא סקיפר מוצלח- לא בגלל סרטי שודדי הקאריבים:-)הוא פשוט אדם שאוהב מאוד לשוט ויש לו סירת מפרש. ליאור קרא פעם ראיון איתו, ושם הוא אמר שהעושר לא יהפוך אדם למאושר, ״אבל אתה יכול לקנות בכסף סירה ולשוט אל האושר״. אז כשהייתי מתיישבת בקוקפיט של ג׳וני (אם היה מזמין אותי) הייתי מביטה סביבי, ככה קצת כדי להתפדר מאבק הכוכבים, מעשנת איתו בשרשרת, והדבר הראשון שהייתי שואלת אותו: ג׳וני, למה?!
-כמה ספרים קראת במהלך השיט? | המון, אולי ארבעים ספרים. הייתי קוראת יותר אבל יש לי את ׳הגנון של שרון׳, שאני מפעילה בתפקיד גננת, סייעת, ואמא 7 ימים בשבוע בין השעות שמונה בבוקר ועד השעה שמונה בערב. בעצם- אם דבר אחד קרה לי בשיט הזה הוא העובדה שאני כיום סוגדת לגננות. פשוט מצדיעה, מעריצה. אני לא מבינה איך הן עושות זאת כל חייהן. ריספקט.
– מהו הספר הטוב ביותר שקראת בשיט? | ׳כזב וכישוף׳, של אלזה מורנטה. אף פעם לא הצלחתי להגיע אליו והוא פשוט מצוין, מזכיר קצת את ׳אלה תולדות׳ הנפלא שלה. וגם ׳איים בזרם׳ של ארנסט המינגווי.
-איזו מוסיקה את אוהבת במיוחד? | זה כמו לשאול אותי איזה אוכל אני אוהבת במיוחד. אני אדם של מוסיקה, אוהבת המון סוגים, ומעט מאוד פוסלת, אבל בוב דילן, ניל יאנג והאופרות של ורדי תמיד בהיכון על האייפוד שלי .
-האם זו גם המוסיקה שאת אוהבת לשוט איתה? | לצערי, גם אם מושמעת מוסיקה במהלך שיט אני לא מבחינה בה, ובוודאי שלא מקשיבה לה. אני חולה במחלת ים. תמיד. אני קשובה לגוף החרד והחולה שלי ברגעי השיט. די מבאעס, שאני כה רגישה, אבל זה מה שיש ועם זה ננצח:)
-מכל המקומות בהם שטת/ביקרת השנה לאיזה מקום לא היית חוזרת? | להאיטי. כאב לי שם מאוד. גם בלב וגם בגוף.
-מכל המקומות אליהם שטת, לאיזה מקום תעשי הכל כדי לחזור? | ליוון. וגם לאיים האאוליים באיטליה, חוויה בלתי נשכחת. חול הפודרה שחור משחור, הר הגעש ׳סטרומבולי׳, שהוא מעין לפיד בוער ונוזל- ובשעות הלילה כך סתם לעגון מול הר געש פעיל זה חתיכת קטע. וגם יש שם כל מיני איטלקים שנראים כמו ג׳ורג׳יו ארמני ומוצ׳יה פראדה- אז זה בכלל מוסיף הרבה חן למקום, אם את חובבת אפנה כמוני.
-מי הצוות הכי טוב ששט איתך? | ליאור הוא איש צוות מצוין. פעם מזמן שטתי גם עם שני שוויצרים פאטריק ומישל- אלופים, וגם זוג החברים הטובים שלנו, פלג ומיקי, שעשו איתנו עשרה ימי שיט. היינו ארבעה מבוגרים וחמישה ילדים קטנטנים, ועמדנו באתגר הרבה בזכותם. הם סקיפרים מצוינים ומרגיעים מאוד.
– מה את הכי אוהבת לעשות במהלך שיט? | אוהבת להרגיש טוב. לא משנה לי מה אעשה. רק לא לחוש את המחלה המעיקה הזו.
-אם תתבקשי לבחור משמרת בשיט ארוך- איזו משמרת תבחרי בוקר או לילה? | את הראשונה. עד חצות וללכת לישון עד הבוקר. אני יודעת שאני משעממת, אבל אני בעיקר משתדלת לעשות לי קל. זה המצב.
-איזו חוויה הכי ריגשה אותך בשיט עד כה? | היו המון חוויות מרגשות. באמת שמדובר בחוויה עמוסת ריגושים. אבל הרגע הזה, שעמדתי על הרציף בפיראוס ביוון, ופתאום ממונית לבנה ירדו הוריי כשהגיעו לבקר אותנו. הרגע הזה של החיבור לדבר כל כך מוכר יציב ובסיסי (הורים) לצד המיסתורין והחיים הנוודים המתנדנדים שלנו על הסירה- מילא אותי ברגשות של עצב, של שמחה, של גאווה וגעגוע- בהחלט אירוע מרגש.
-מה הכי הפתיע אותך במסע? | ששרדתי את הדבר המטורף הזה. אני אדם של ריצות למרחקים קצרים, ולא אישה של מרתונים, וזה חתיכת מרתון. זה הפתיע – ועדין מפתיע- אותי שטרם פרשתי מהמסלול בחזרה אל החיים המפנקים שהיו לי. אבל אני נהנית מאוד, לעולם לא אשכח את המסע הזה. לעולם.
-מכל המקומות בהם ביקרת אפה אכלת את האוכל הכי טעים? | במרטיניק. המטבח הצרפתי. יש יותר טעים מהמטבח הצרפתי?.
-לאיזה מבין העמים שפגשת הכי התחברת? | לאיטלקים. תמיד הכי אהבתי אותם. אבל גם הג׳מאייקנים אנשים בראש טוב.
-ספרי על חוויה מצחיקה אחת בשיט? | וואוו,,, היו כל כך הרבה. אבל היה רגע אחד עם תמיר, הבן הבכור של ליאור, ועם עידודו הקטן שלי. היה ערב, וכבר הייתי סחוטה מעייפות מהיום שעברנו. צעדנו תמיר אני ועידו על הדינגי-דוק שבאי קורקאו בגרנדה, ועידו לא הפסיק לשאול אותנו שאלות על איזה סרטן שהוא ראה זוחל על הדוק: ״אמא, לאן הולך הסרטן?״ ״אמא, לאן הוא הולך עכשיו?״…, ובשלב כלשהו כבר לא היה לי כוח לענות לעידו על השאלות שלו ועניתי לו בחוסר סבלנות: ״עידו אני לא יודעת, תשאל אותו!״, ואז שמענו שנינו את עידו, בקולו המתוק והממיס, פונה אל הסרטן: ״סרטן, לאן אתה הולך?״- תמיר ואני נקרענו, אבל בטוח שאי אפשר להעביר את הרגע הזה כהווייתו.
– מה החוויה שהכי טלטלה אותך?| כל השנה הזו טילטלה אותי רגשית ופיזית.
-האם הרגשת שנואה או מוקצית פעם במהלך השיט? | לא.
-ספרי על משפט יפה ששמעת במהלך השיט | פגשנו אישה מצחיקה בסן לוצ׳יה, ישראלית. היא שטה כל חייה עם בעלה. אגב- גם הם שטים על אמל. שאלתי אותה: ״את אוהבת לשוט?״ והיא ענתה לי: ״אני אוהבת את דיויד״. כמה צחקתי. כל אישה שסיפרתי לה את זה מאוחר יותר, צחקה והתחברה מאוד למשפט הזה.
-ממה את הכי מפחדת? | החלטתי שאני לא מפחדת. אז רק מאלוהים.
-ממה את הכי נגעלת?| כשמקיאים לידי או עלי.
-מי או מה היה הכי חסר לך בשיט? | ישראל (וכל מי שיקר לי בה) ולאמבטית קצף. לאו דוווקא בסדר הזה.
-למה הכי תתגעגעי בשיט? | אני מאמינה שתמיד אנחנו נשוט, אבל אני אתגעגע מאוד לשחרור מהשיגרה השוחקת ולים הנפלא, לשמש המלטפת, לאנשים חדשים שמגיעים לסירה לכוסית בערב ופתאום נהיים חברים טובים. אני אתגעגע לרגעי האומץ, לרגעי התובנה, לרגעי השקיעה. אני אתגעגע לחיים האלה. נקודה.
– חלפה שנה, ואת חיה על הסירה ומטיילת, יש משהו שהיית עושה אחרת? | כן. הייתי דוחה את הפסקת העישון שלי לאחרי הטיול הזה. זה ממש לא היה הזמן להפסיק לעשן. יותר מדי גמילות מיותר מדי דברים ממכרים בתוך סירה קטנה- זה לא קל;)
– מה תאמרי על האוקיינוס?| פלא. חידה. מהפנט. עצמתי. מפחיד. יפיפה.
-ליאור הגשים חלום באמת מיוחד וגדול, את לא מודאגת קצת מכך שהחלום הוגשם, מה יהיה הלאה? | אני מאוד מאוד מודאגת מהחלום הבא של ליאור:), אבל נראה לי שכעת הגיע הזמן להגשים את החלומות שלי… ואגלה לכם סוד?- כבר התחלתי להגשים חלק מהם.
התגובה שלי משום מה קפצה לשאלון של ליאור תיקראי שם ממוש
לחיות עלייך:))כל כך כף לשתות איתך קפה בבוקר…עוד מעט קט זה הופךלמציאות ואז נחליף מלים על הסגול.ארבעים שנה אני מכירה אותך ולא ידעתי על הסגול הזה. זה זפטהשמש או השראת האוקיאנוס? ניפלאה שלי מענינת וחכמה, מרתקת ומצחיקה. בואי כבר סטרומבולי שלי ילדתי אהובתי. מחבקת ומחכה לך . אמא