ביום רביעי נעזוב את ג׳מאייקה ונצא לעבר קובה. מיותר לציין שבמעוז הקומוניסטים לא יהיה אינטרנט זמין או איכותי כפי, שהתמזל מזלנו, והיה לנו עד כה. ועל כן יקח זמן מה עד שיעלה בידנו לשתף אתכם אודות הקורות אותנו. עד אז,,,, -וכדי להנעים מעט את זמנכם- חושפים אנו לפניכם את תשובותיו של ליאור (הקפטן) לשאלון שערכתי (בהשראת רעיון השאלות של מרסל פרוסט). השאלון נערך לקראת ציון שנה שלמה לשיט שיתקיימו בעוד שלושה שבועות, אך משכך ארע וייתכן וימנע מאיתנו לפרסמו בעת הרלבנטית, החלטנו לוותר על עקרונות ולפרסם כעת.
אז לאחר שנה שלמה של שיט וחיים על סירה נודדת, ישב ליאור הקפטן עם עצמו וענה על השאלון שחיברתי:
-מהו הצבע האהוב עליך? | כחול.
-מהי התכונה הנערצת עליך בבני אדם? |יושר.
-מהי התכונה האהובה עליך בעצמך? | יצר הרפתקנות.
-מהי התכונה שאינה חביבה עליך בעצמך? | חוסר סבלנות.
-מיהו שיט טוב בעיניך? | כל מי שהוא בעל ניסיון ממשי בשיט, ושהוא, שלא במקרה, גם אדם אחראי סמכותי ובעל חמלה.
– עם איזה שיט/איש-ים היית יושב לכוס קפה? | קודם כל, לא הייתי יושב לכוס קפה. רום או וויסקי הרבה יותר מתאימים לפגישה בין שני שיטים בקוקפיט של סירה, ואם אני חייב לבחור בשיט אחד, אז זה יהיה הנרי אמל, האיש שבנה את הסירה שלי. הוא חייב להיות איש מיוחד, ובכלל הצרפתים- כך גיליתי- הם אנשי ים הרפתקנים; בכל מקום -מסוכן ככל שיהיה- אם תהיה בו סירה- היא תהיה עם דגל צרפת.
-כמה ספרים קראת במהלך השיט? | שני רומנים ועוד כעשרה ספרי/ מדריכי שיט בהתאם למקומות אליהם שטנו.
– מהו הספר הטוב ביותר שקראת בשיט? | המדריכים היו טובים מאוד וגם יעילים בהשוואה לרומנים שהיו מאוד בינוניים מאוד.
-איזו מוסיקה אתה אוהב במיוחד? | לאו דווקא מוסיקה, זה יותר קול. הקול של אישתי כשהיא שרה במקלחת, יש לה קול מאוד יפה. היא בכלל אדם מאוד מוכשר ומיוחד לדעתי.
-האם זו גם המוסיקה שאתה אוהב לשוט איתה? | בהחלט כן, אבל זה לא קורה לצערי, מאחר ואישתי חולה כמעט בקבוע במחלת-ים במהלך השיט, כך שלא ממש יוצא לה לשיר.
-מכל המקומות בהם שטת/ביקרת השנה לאיזה מקום לא היית חוזר? | לא עובר לי בראש מקום כזה שהייתי פוסל על הסף.
-מכל המקומות אליהם שטת, לאיזה מקום תעשה הכל כדי לחזור? | לאיי הציפורים, הסמוכים לאדמת ונצואלה – Las Aves
-מי הצוות הכי טוב ששט איתך? | הצוות שחצה אתי את האוקיינוס. שלושה גברים (שני שוויצרים וישראלי אחד), זה לא פשוט להתנהל בתוך מרחב כה קטן עם ארבעה קפטנים גברים בסירה אחת, אבל באמת שכולם עשו כמיטב יכולתם, ואני באופן אישי מלא בהערכה גדולה מאוד למי שהם- כאנשים וכשייטים.
– מה אתה הכי אוהב לעשות במהלך שיט? | לדוג. לא תמיד מצליח, אבל כשזה קורה הסיפוק הוא אדיר. לא יכול להסביר את זה. אולי הצורך לצוד שיש לנו, כנראה, הגברים, ושהחיים המערביים לא בהכרח נותנים לו מקום או מענה.
-אם תתבקש לבחור משמרת בשיט ארוך- איזו משמרת תבחר בוקר או לילה? | ללא ספק אבחר במשמרת של מארבע לפנות בוקר עד שמונה, כי הזריחה בלב ים היא עדין הדבר הכי יפה שראיתי. דבר לא משתווה לה. ממש פלא.
-איזו חוויה הכי ריגשה אותך בשיט עד כה? | היו המון חוויות מרגשות קשה לי לנקוב באחת, זה גם מאוד מגוון- החל מלהכיר איטלקי פשוט ששט על מפרשית ואוכל אצלנו ארוחה וכלה בלהקת דולפינים שמשחקת משך שעה בבוקר עם חרתום הסירה. קשה לבחור.
-מה הכי הפתיע אותך במסע? | שאישתי, שרון, שרדה שנה שלמה בתנאים שלא תמיד התאימו לאופייה ועשתה את זה כמו שייטת אמיתית, נותנת את כל הנשמה ועושה בעצמה ׳דרך׳ רצינית. וזו גם בעצם אולי החוויה שהכי מרגשת אותי- בהתייחס לשאלה הקודמת- כי היא עשתה את זה בשבילי.
-מכל המקומות בהם ביקרת אפה אכלת את האוכל הכי טעים? | באיטליה כמובן וגם במרטיניק (המטבח הצרפתי במיטבו עם תוספות משוגעות של הקאריבים כמו פירה בננות בשמנת- טעים בשיגעון).
-לאיזה מבין העמים שפגשת הכי התחברת? | לאיטלקים, ללא ספק. אני מרגיש לגמרי אחד מהם. מוזר…
-ספר על חוויה מצחיקה אחת בשיט? | יש מלא. זה לא שיט. זה חיים. זו לא חופשה. אלה חיים מלאים ושלמים של משפחה רק בתנאי שיט, אז כמו בחיים של כל אחד, יש רגעים מצחיקים בטירוף. אבל קשה לי במילים. זה רגעים שמישהו עושה משהו או שדבר מה קורה וכולם נקרעים מצחוק. אבל רחוק מן ההומור האורבני, רגעים שמתפוגגים ונחרטים בנשמה וקשה להעבירם במילים, לצערי.
– מה החוויה שהכי טלטלה אותך? | לא חשתי טלטלה בכלל.
-האם הרגשת שנוא או מוקצה פעם במהלך השיט? | לא.
-ספר על משפט יפה ששמעת במהלך השיט | בחור בשם זוהר שחי בשבדיה אמר ״עם הרוח כבר נסתדר,,, הבעיה עם הים… הוא יכול לטרוף אותך״ כל כך מדויק.
-ממה אתה הכי מפחד? | שגרה, שעמום מונוטוניות.
-ממה אתה הכי נגעל? | לנקות את הבילץ׳ (המיכל אליו מתנקזים כל מי המקלחת, צחצוחי השיניים, שטיפת כלים עם שאריות אוכל קטנטנות שהופכות עיסה דוחה למדי).
-מי או מה היה הכי חסר לך בשיט? | הבן שלי תמיר. הוא סטודנט שנה א׳ באוניברסיטה ואני מתגעגע אליו מאוד. הוא בא פעמיים לבקר אותנו ובילה איתנו שבועיים בכל פעם, אבל זה לא מספיק לי.
-למה הכי תתגעגע בשיט? | לרגע הזה שבו מרימים עוגן ומכוונים את הסירה אל עבר היעד הבא, זה רגע של התרגשות ואולי בעצם זו מהות כל השיט.
– חלפה שנה, ואתה חי על הסירה ומטייל, יש משהו שהיית עושה אחרת? | כן. בקאריביים, הייתי יוצא מיד מכל האיים המתויירים, יוצא מהם דרומה אל הפראי והמבודד, אבל זו חכמה שבדיעבד, כי כבר ראיתי אותם. אני שמח שראיתי אבל אותי יותר מרגש הטבע, המקומות המבודדים עם מקסימום שתי סירות במפרץ- במקרה הטוב. זה קורה רק כשמתרחקים. כבר אין אפילו צ׳ארטר אחד בסביבה. כלום. רק אנשים שמטיילים וחיים על הסירה, כמונו.
– מה תאמר על האוקיינוס? | תמיד יש רוח, לרוב מאותו כיוון ובאותה עוצמה. לשיט זה כייף מאוד לשכוח חודשים ארוכים מקיומו של המנוע. פעם הדלקתי מנוע סתם כי דאגתי שמחוסר עבודה הוא לא יפעל כשניזקק לו. זה בטוח יצחיק שייטים שמנוסים יותר בים התיכון, אבל אלה באמת מסוג הדברים שמנהלים אותך כמי ששט באוקיינוס.
-אתה מגשים חלום באמת מיוחד וגדול, אתה לא מודאג קצת מכך שהחלום הוגשם, מה יהיה הלאה? | אני משתדל שלא לדאוג, לא מחלומות ולא בכלל, אני אדם של עשיה ולא של דאגות, אבל אני בהחלט סקרן.
-ממה אתה סקרן? | אני סקרן מה יהיה החלום הבא……
לחיות עליך:)).כף לשתות איתך קפה בבוקר .. עוד מעט קט זה הופך למציאות ואז נחליף מילים על הסגול .ארבעים שנה אני מכירה אותך ולא ידעתי על הסגול הזה . זה זפטה שמש או השראת האוקיאנוס?וחוץ מזה ניפלאה כתמיד מענינת מרתקת חכמה ומצחיקה . בואי כבר סטרומבולי שלי ילדתי אהובתי . נשיקות וחיבוקים חזקים